פול מרסון – הבדלי גרסאות

{{אישיות כדורגל

|שם=פול מרסון

|כיתוב=

|שם מלא=פול צ'ארלס מרסון

|תאריך עדכון נבחרת=

}}

 

== קריירה ==

מרסון הצטרף למועדון ה[[לונדון|לונדוני]] [[ארסנל]] כשחקן מתלמד ב-[[1984]]. לאחר תקופת השאלה קצרה ב[[ברנטפורד (כדורגל)|ברנטפורד]], תחת המאמן [[פרנק מקלינטוק]], הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בארסנל במשחק נגד [[מנצ'סטר סיטי]] ב-[[22 בנובמבר]] [[1986]]. מרסון ביסס בהדרגה את מעמדו בהרכב המצליח של ארסנל בשלהי [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], שהודרך על ידי המאמן [[ג'ורג' גרהאם]]. בעונת [[1988]]/[[1989]] הוא כבר היה שחקן הרכב קבוע באגף הימני של [[מערך (כדורגל)|מערך המשחק]] של ארסנל, ובשלהי אותה עונה המועדון זכה באליפות עם שער מכריע של [[מייקל תומאס]] נגד [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]].

 

 

הקריירה של מרסון נעצרה בנובמבר 1994 כאשר הוא הודה בהתמכרות ל[[קוקאין]] וב[[אלכוהוליזם]]{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/sport1/hi/football/teams/p/portsmouth/3001189.stm כתבה] באתר ה-BBC}}. [[התאחדות הכדורגל האנגלית]] ארגנה עבורו שהייה בת שלושה חודשים בתוכנית גמילה. מרסון חזר להרכב ארסנל בפברואר 1995, זמן קצר לפני פיטוריו של ג'ורג' גרהאם. תחת המאמן הזמני [[סטיוארט יוסטון]] הוא סייע לארסנל להעפיל בפעם השנייה ברציפות לגמר גביע המחזיקות.

מרסון היה שחקן מפתח בניסיון של מידלסברו להעפיל לפרמייר ליג בעונת [[1997]]/[[1998]]. הוא גם היה השחקן היחיד בסגל הנבחרת האנגלית ב[[מונדיאל 1998]] שהשתייך למועדון אנגלי שאיננו מהפרמייר ליג. מרסון שיחק במשחק שמינית הגמר המפורסם נגד [[נבחרת ארגנטינה בכדורגל|נבחרת ארגנטינה]], והבקיע את בעיטת ה[[פנדל]] השלישית של אנגליה במסגרת דו-קרב בעיטות ההכרעה.

 

 

מרסון חשש מפני חזרה לפרמייר ליג בגילו המבוגר, ורצה לעבור לשחק במועדון קרוב לביתו שב[[סאטון קולדפילד]]. לאחר ששקל להצטרף לו[[וסט ברומיץ' אלביון]] (אך נתקל בהתנגדות המאמן) הוא הצטרף ל[[וולסול (כדורגל)|וולסול]] מהליגה השנייה בקיץ 2003. אולם, גם בוולסול צרותיו לא הסתיימו. בפברואר [[2004]] הוא אישפז את עצמו במרפאה ב[[אריזונה]] לצורך טיפול בהתמכרותו להימורים, לפי עצתו ותמיכתו הכלכלית של איגוד השחקנים האנגלי, והחמיץ מספר משחקים חשובים של וולסול שבגללם המועדון התדרדר לחלק התחתון של הטבלה והיה נתון בסכנת ירידה. חודשיים לאחר חזרתו לוולסול הוא התמנה לתפקיד המאמן בעקבות פיטוריו של קולין לי שנחשד בכך שניהל משא ומתן לא חוקי עם [[פליימות' ארגייל]] על משרת המאמן שם. מרסון כמעט והצליח להוביל את וולסול להישארות בליגה, אך לבסוף לא הצליח בכך. חודש אחד לאחר מכן הוא התמנה לתפקיד המאמן הקבוע של וולסול, למרות הירידה.

 

 

מעמדו של מרסון בוולסול נראה בטוח לאחר ההינצלות מירידה, אך במהלך עונת 2005/[[2006]] המועדון דורג במקום ה-19, וב-[[6 בפברואר]] 2006 מרסון פוטר מתפקידו. למרות מספר הצעות אימון ממועדונים בכירים הוא החליט להמשיך את קריירת המשחק החלקית שלו, וחתם במועדון טמוורת' החובבני. אולם, ההסדר בין מרסון לבין טמוורת' נמשך שני משחקים בלבד (מרסון שיחק באחד מהם בלבד), וב-[[9 במרץ]] 2006 הוא הודיע על פרישתו ממשחק פעיל.

לאחר פרישתו מרסון החל לעבוד כ[[פרשן ספורט]], והופיע בקביעות בתוכנית Soccer Saturday של רשת [[סקיי ספורטס]]. מרסון משחק גם בנבחרת ותיקים של 16 כדורגלנים אנגלים בינלאומיים לשעבר, המשתתפת במשחקי ידידות נגד נבחרות אחרות.

 

מרסון היה נשוי פעמיים, ויש לו חמישה ילדים. נישואיו הראשונים התפרקו בזמן שהחלים מהתמכרותו{{הערה|[http://www.mirror.co.uk/celebs/latest/2006/03/25/the-fall-and-fall-of-paul-merson-115875-16862041/ כתבה] באתר הדיילי מירור}}.

 

 

==קישורים חיצוניים==

{{ויקישיתוף בשורה}}

{{פרופילי כדורגלנים}}

* [http://www.sporting-heroes.net/football-heroes/searchresults.asp?ButtonLeap=0&countryLinkDescription=+matching+search+results&FootballHeroName=paul+merson&FootballHeroClubCountry=&FootballHeroDecade=Select+One&SearchButton=Search פרופיל] באתר sporting-heroes.net

 

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:מרסון, פול}}

[[קטגוריה:קשרי כדורגל אנגלים]]

[[קטגוריה:חלוצי כדורגל אנגלים]]

[[קטגוריה:כדורגלני ארסנל]]

[[קטגוריה:כדורגלני ברנטפורד]]

[[קטגוריה:כדורגלני יורו 1992]]

[[קטגוריה:כדורגלני מונדיאל 1998]]