כאב חזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
מ הוספת קישור לאלקטרוקרדיוגרפיה
 
(13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3:
|תמונה=
|כיתוב=
|שם בלועזית=
|InfoMed=
|ICD10={{ICD10|R|07||r|00}}
|ICD9={{ICD9|786.5}}
|ICDO=
|OMIM=
|DiseasesDB={{DiseasesDB|16537}}
|MedlinePlus={{MedlinePlus|003079}}
|eMedicine=
|DSM-5=
|Mesh=
}}
שורה 22 ⟵ 18:
===מחלת לב איסכמית===
[[קובץ:AMI pain front.png|ממוזער|תמונת אזורי פיזור הכאב הנפוצים בחזה בעת איסכמיה לבבית. בצבע בהיר מוצגות השלכות כאב לאיברים סמוכים.]]
[[מחלת לב איסכמית]], אשר הביטוי שלה הוא [[תעוקת לב]], נובעת מהפרת האיזון בין אספקת ה[[דם]] ללב לבין דרישת ה[[חמצן]] שלו. כאשר תעוקת הלב יציבה, הכאב מופיע ב[[פעילות גופנית|מאמץ גופני]] וחולף במנוחה. לעומת זאת, בתעוקת לב לא יציבה וב[[אוטם שריר הלב]] הכאב מופיע גם במנוחה. משך הכאב משתנה בקרב [[תסמונת כלילית חדה|התסמונות הכליליות]], כאשר בתעוקת לב יציבה הכאב נמשך מספר דקות, ואילו באוטם שריר הלב הוא יכול להימשך מעל חצי שעה. בזמן זה עוצמת הכאב הולכת וגוברת. אופי הכאב האיסכמי הטיפוסי הוא לוחץ, ורבים מהאנשים החווים איסכמיה לבבית מתארים אותו כלחץ בחזה או כסלע המונח על החזה. עם זאת, הכאב יכול ללבוש אופי כשל [[צרבת]]. מקום הכאב הוא לרוב מאחורי [[עצם החזה]], והוא קורן לעיתים קרובות ל[[זרוע]]ות, ל[[לסת]] ולרום ה[[בטן]].
 
משערים כי הכאב האיסכמי נובע מגירוי של [[קולטן|קולטנים]] מקומיים אשר מפרישים [[אדנוזין]], [[ברדיקינין]] וחומרים נוספים. חומרים אלה מגרים את קצות העצבים של [[מערכת העצבים הסימפתטית]] ושל [[מערכת העצבים הפאראסימפתטית]]. ההתכנסות בחוט השדרה של סיבים תחושתיים סימפתטיים מהלב עם סיבים תחושתיים סומטיים מהחזה והידיים נחשבת למנגנון שעומד מאחורי הכאב הקורן.{{הערה|שם=הריסון}}
שורה 39 ⟵ 35:
 
===סיבות שריריות-גרמיות ועצביות===
כאב בחזה מסיבות שריריות-גרמיות הוא על פי רוב כאב ממוקד ונקודתי. הוא מוחמר במישוש האזור הכאוב, ולעיתים מופיע עם סימני [[דלקת]] מקומיים. מחלה של [[דיסק בין-חולייתי]] באזור הצוואר גם כן יכולה להפיק כאב באזור הצוואר, הכתפיים והחזה. [[שלבקת חוגרת]] מתבטאת בכאב שורף לאורך [[דרמטום]] אחד, ולאורך דרמטום זה מופיעה [[פריחה]] [[שלפוחית|שלפוחיתית]]ית. גם [[התכווצות שרירים]] של [[השרירים הבין-צלעיים]] יכולה לגרום לכאב בחזה לאורכו של דרמטום.
 
===סיבות נפשיות===
כ-10% מהאנשים המתייצגים עם כאב בחזה בחדר מיון סובליםלוקים מב[[התקף חרדה]] או ממצבמצב נפשי דומה. הכאב מלווה בתחושת [[חרדה]] או [[קוצר נשימה]], אולם אין לו משך, מיקום או אופי טיפוסי.
 
==גישה אבחנתית==
שורה 52 ⟵ 48:
כאב מאחורי עצם החזה הקורן לזרועות, לכתפיים או לצוואר וללסת הוא תיאור טיפוסי של כאב ממקור איסכמי לבבי. אולם, גם כאב ממקור ושטי יכול להתבטא ככאב מאחורי עצם החזה. לעומת זאת, כאב הממוקד לנקודה אחת שניתן להצביע עליה עם האצבע אינו מתאים במיוחד לתעוקת לב. כאב עז הקורן לגב, בין ה[[עצם השכם|שכמות]], מחשיד לבתירה של אבי העורקים. הכאב המאפיין פריקרדיטיס נוטה לקרון לעבר [[שריר הטרפז]].
 
אופי הכאב בחזה יכול לכוון במידה רבה לסיבת הכאב, אולם הוא איננו מספיק ל[[אבחנה]] לבדו. לחץ בחזה הוא התיאור הטיפוסי של כאב ממקור איסכמי לבבי. יחד עם זאת, איסכמיה לבבית יכולה ללבוש צורות נוספות, שאינן בהכרח כוללות כאב בחזה. כאב פלאוריטי, המוחמר בשאיפה או השיעול, מכוון לאבחנה של מחלות כפריקרדיטיס, תסחיף ריאתי או מחלות של רקמת הריאה, שכן במחלות אלו יש מעורבות של האדר. כאב חד כסכין או קורע מתואר פעמים רבות על ידי אנשים החווים בתירה של אבי העורקים. צרבת יכולה לכוון למקור כאב ממערכת העיכול, כגון רפלוקס או כיב פפטי. יחד עם זאת, גם איסכמיה לבבית עלולה להתבטא בצורה זו.
 
כאמור, מאמץ ברוב המקרים מחמיר כאב ממקור איסכמי לבבי. כשהמקור לכאב הוא שרירי-גרמי, הנעה של הזרועות או מגע בנקודה הכואבת עלולה להחמיר את הכאב. בפריקרדיטיס הכאב לרוב מוחמר בשכיבה פרקדן ומוקל בישיבה וברכינה לפנים. כאב ממקור רפלוקס מוחמר לרוב לאחר צריכת מזונות חומציים או אלכוהול ובעת שכיבה. כאב המוחמר באכילה מכוון למקור של מערכת העיכול, למשל כיב פפטי או דלקת של [[כיס המרה]], אולם לעיתים גם כאב ממקור איסכמי לבבי מוחמר לאחר האוכל בשל הגברת זרימת הדם למערכת העיכול.
 
לכאב בחזה עלול להתלוות [[קוצר נשימה]], דבר המרמז על מעורבות של הלב והריאות אך אינו מכוון לאבחנה מסוימת. אם קוצר הנשימה הוא פתאומי ומשמעותי, ייתכן שהסיבה לכך היא תסחיף ריאתי או חזה אוויר. בעת איסכמיה לבבית הכאב יכול להיות מלווה גם בהזעה ובחילה. כאב המלווה ב[[עילפון]] מעלה חשד לאי-יציבות המודינמית שנובעת מתסחיף ריאתי נרחב, בתירת אבי העורקים או [[הפרעת קצב]] כתוצאה מאיסכמיה לבבית.
שורה 68 ⟵ 64:
 
===בדיקות עזר===
[[אלקטרוקרדיוגרם|אלקטרוקרדיוגרפיה]] היא בדיקת מפתח בבירור תלונה של כאבים בחזה, מאחר שבאפשרותה לזהות מצבים לבביים כמו איסכמיה חריפה ופריקרדיטיס, וכן סיבוכים משניים לאיסכמיה או לסיבות אחרות, כגון הפרעות קצב. גם [[צילום חזה]] הוא בדיקה שגרתית בהליך האבחנתי של כאבים בחזה. הצילום מאפשר בעיקר לזהות בעיות ממקור ריאתי, אך לעיתים גם בתירה של אבי העורקים נראית בצילום חזה. בדיקות המעבדה בהליך האבחנתי של כאבים בחזה מכוונות למציאת [[סמן ביולוגי (רפואה)|סמנים ביולוגיים]] לאוטם שריר הלב. בראש הבדיקות נמצאת בדיקה של [[טרופונין]] בדם, אשר רמות גבוהות שלו בדם מעידות בסבירות גבוהה על נזק לבבי. בדיקות דימות נוספות מתבצעות כתלות בחשד הקליני: [[אקוקרדיוגרפיה]], [[טומוגרפיה ממוחשבת]] ו[[דימות תהודה מגנטית]].
 
מטופלים שתחת הבדיקות לעיל לא התקבלה עבורם אבחנה חד-משמעית, ושהסיכון שמדובר בתסמונת כלילית חדה הוא נמוך, עשויים לעבור [[ארגומטריה|מבחן מאמץ]] על מנת לעורר מחלה איסכמית חבויה או לשלול את האבחנה שמדובר באיסכמיה לבבית.
שורה 77 ⟵ 73:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007285062905171|כאבים בחזה}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{בקרת זהויות}}
 
{{הבהרה רפואית|}}